הדיבור על נסיעת מבחן למאן חדשה התגלגל כבר מספר חודשים, אבל ביקשו שאחכה. הסיבה: צריכה להגיע משאית מיוחדת, כלומר היא לא ממש מיוחדת, זה המתקן שעליה שמיוחד.
אז אתם יודעים: קיץ, וחגים, ואחרי החגים. אבל הנה אנחנו מגיעים למוסך המרכזי הוותיק מאוד והלשעבר ממש בקרוב של מאן, היום חם בטירוף, ומתחת למתקן גדול מאוד נמצאת משאית ירוקה של מאן שמחכה.
המאן שמחכה
זוהי TGS, הדגם הכבד עם הצווארון הכחול של מאן; זה שמיועד לעבודות קו, בלי לכלוך, ירידה מהכביש ועוד דברים עם בוץ, הוא TGX המפואר. השלדה של TGS גבוהה יותר, ולמרות זאת המדרגה התחתונה גמישה; חבל שתיהרס בגלל מפגש מיותר עם סלע מיותם.
למשאית בירוק שחיכתה לי יש שם: TGS 41.420 8X4 BB. ההנעה היא 8x4, למנוע — D26, 6 צילינדרים בטור, 12.4 ליטר — הספק של 420 כ"ס (309 ק"ו; ב־1800 סל"ד) ומומנט של 214.1 קג"מ (2100 נ"מ; 930-1350 סל"ד). אגב, מנוע זה מציע גם 460 ו־500 כ"ס.
התיבה, כמה לא אופייני בימים אלה, היא ידנית. זו ZF עם 16 הילוכים (16 S 223 OD; שתי סדרות של ארבעה הילוכים כל־אחת, הילוך־יתר בכל הילוך), וכאן היא בדור העדכני שלה, מבטיחה תפעול קל יותר, בייחוד תחת עומס. מעבר להנעה כפולת הסרנים מאחור, יש לרכב נעילות רוחביות ואורכית, חיבור למפרש כוח (PTO) וזהו, בעצם. תא הנהג (מוארך במקצת, מסוג M; רוחבו 224 ס"מ) מיועד לעבודות יום; יש בו מעין חלל מאחורי המושבים, אבל כזה שיספיק רק לחפצים, וגובהו הפנימי רגיל. ואחרי שהתאפסנו, מטפסים ונכנסים.
מטפסים ונכנסים
המבחן הראשון ברכב כזה, בייחוד כזה שצריך להיכנס ולצאת ממנו מספר פעמים ביום, הוא קלות הכניסה. שילוב המדרגות ושתי ידיות האחיזה מאפשר כניסה (ואחר כך יציאה) שהיא לא רק קלה אלא בעיקר בטוחה.
המושב שממתין הוא של Isri והוא טוב מאוד, עם שפע כוונונים שמאפשרים תפירה מדויקת למידות הגוף ולהעדפות הישיבה. לתנוחת נהיגה נכונה תורם גם ההגה שניתן להביא אותו בקלות למקום הנכון, וללא הפרעה בראות ללוח המחוונים. המראות מסכמות את פרק ההתארגנות, ולא רק שכושר הכיסוי שלהם ממש טוב, הכוונון החשמלי של המראות התחתונות לשדה ראייה רחב ממש עוזר.
השילוב להילוך ראשון, לטובת תמרון בתוך אתר המוסך, לא הצליח — וכן, לא בגללי. מכיוון שמשענת היד הימנית מותקנת היכן שהיא מותקנת, היה ברור שלשם הבורר הידני לא צריך להגיע. טעות. הוא כן. כלומר, צריך לוותר על שירותיה של אותה משענת יד ולקפלה, מכיוון שהיא גבולית בשילוב לראשון ולשני, ובמפורש לא מאפשרת שילוב להילוך אחורי. עם הבורר של התיבה האוטומטית, אין בעיה כזו.
כך שמצד אחד יש כאן פשלה (מוזרה, חובה לציין) בהנדסת אנוש, מצד שני, זו היחידה שמצאתי. ולא שלא חיפשתי. השאר ממש בסדר, כולל מרחק נכון לכפתורי התפעול ותכנון נכון שלהם. איכות החומרים אותם פוגשים ברכב בפירוש טובה, וכך גם איכות ההרכבה. אין כאן אותו הידור בהגשה כמו, למשל, ב־TGX הנ"ל, אבל התחושה הכוללת בפנים נעימה מאוד. כך שלאחר התארגנות והתרשמות, אפשר לנוע דרומה.
נוע דרומה
כבר על רצפת המוסך ומיד לאחר מכן בתחנת התדלוק, אפשר היה להתרשם שההגה מעט כבד בתנועה איטית מאוד ובתמרון נדרש במקומות כאלה. עם זאת, אותו משקל היה ממש מעולה לטעמי בתנועה של ממש, מ־20-30 קמ"ש ומעלה.
וכך יצאנו לדרך הלא מאוד ארוכה וממש לא מאתגרת, לכביש 6 בואכה באר שבע דרך צומת גורל. משקל של 18 טון לכל המכלול, הוא לא אתגר למנוע הזה. ועם תיבה כזו, אפילו לא מתקרב. בכל אופן, תפעול התיבה — עם אותו סידור וותיק של ZF בו המצב הרגיל הוא בהילוכים 3 ו־4, ואחר כך 5 ו־6, ואילו הנמוכים יותר והגבוהים יותר מחייבים לחיצה נגד קפיץ (שמאלה בנמוכים, ימינה בגבוהים) — היה מעט יותר קל ממה שזכור עם אחת כזאת (וזה היה ממש, ממש מזמן). נקודת הצימוד ברורה מאוד, וקל מאוד לנהל את העסק עם חצי קלאצ' בתמרון צפוף מאוד. עם זאת, נראה שהבורר, שהוא חדש מאוד כמו המשאית עצמה, יהיה רך יותר עם עוד קצת קילומטרים.
השילוב של מנוע שאת מלוא מומנטו הלא מועט מקבלים כבר ב־930 סל"ד ושומר עליו עד 1350 סל"ד, ותיבה כזו, מאפשרים התנהלות מאוד נינוחה, עם אופציה לצריכת דלק טובה מאוד — אם נוהגים לפי הכללים ובעיקר: לא עוברים את סל"ד שיא המומנט, וכל זמן שאפשר, מדלגים על הילוכים; אייל של מאן אמר לי כי בנהיגה רגילה מדובר בשלושה חילופי הילוכים בלבד. בכל מקרה, לתפארת המבחן הורדתי בפנייה אחת את סל"ד המנוע ל־650 — ונתתי לו לעלות. הוא עלה.
את המעלה היחיד בכביש, קצת תלול בעיקר ארוך יחסית, עשה המאן הזה בקלילות רבה מאוד, וסיים את מלוא אורכו ב־80 קמ"ש. אבל מה שנראה לי כהישג האמיתי של הרכב הזה, לא תמצאו בנתונים הרגילים וגם לא בבוחן ביצועים.
בכל מצב צבירה של האספלט ושל הרכב — משובש/שבור/גלי; עירוני/בין־עירוני; איטי/מהיר — נוחות הנסיעה שהציעה המשאית לנהג הייתה, בפשטות, טובה מאוד, כשהיא מתבססת על כושר ספיגה מכובד מאוד של הבולמים. אחד המאנים האחרונים שנהגתי בו בישראל, לפני אי־אלו שנים, היה נוקשה מדי, ועל שיבושי כביש היה לא נוח. כאן נוחות הנסיעה הייתה במפורש בצד המשובח של המילה.
מרכיב נוסף המשפיע אף הוא על רמת החיים ברכב — ועל מצבו של הנהג בעבודה וגם אחריה — הוא השקט. השיחה ביני ובין אייל הייתה בצד השקט של הסקלה, למרות שישב בצידה השני של הקבינה. ולאורך זמן, יש לכך יתרונות רבים מאוד. גם לבעל המשאית שאינו נוהג.
הוא (בעל המשאית) דווקא היה שם. באזור התעשייה החדש ליד צומת שרה שאבו העובדים ערימת חצץ (אבל החזירו אותה), ולאחר מכן נסענו למקום שבו אפשר לצלם ולכתוב סיכום.
סיכום
מאן TGS היא משאית עדכנית, המביאה עימה איכות חומרים והרכבה גבוהה בתא הנהג, הנדסת אנוש טובה (פרט לקטע התמוה ההוא של משענת יד ימין),' מערך טכנולוגי מכובד ביותר, ובעיקר: רמת חיים מכובדת ומכבדת לנהג, תודות לנוחות נסיעה ולרמת שקט ראויות ביותר.
